רשלנות רפואית

מי שיוצא מטיפול רפואי במצב גרוע מזה שנכנס אליו רוצה קודם כול להבין מה קרה. לפעמים התשובה היא סיבוך מוכר, שהיה עלול לקרות גם בטיפול זהיר ונכון. לפעמים משהו בדרך השתבש: אבחנה שהתעכבה, בדיקה שלא נשלחה, מעקב שלא נעשה, הסבר שלא ניתן לפני ניתוח. ההבדל בין שני המצבים הוא ההבדל בין תוצאה מצערת לבין רשלנות רפואית.

משרד עו״ד דן חלבי בדאלית אל כרמל עוסק בדיני נזיקין וביטוח, ובהם תביעות רשלנות רפואית. מה שנכון לומר בשיחה ראשונה נכון גם כאן: בדיקה יכולה להסתיים במסקנה שאין עילה, ועדיף שהמסקנה הזאת תגיע מוקדם ולא אחרי שנים של הליך.

באילו מקרים עולה שאלה של רשלנות רפואית

השאלה עולה בדרך כלל באחד מהמצבים האלה: איחור באבחון או אבחון שגוי, טעות במהלך ניתוח או בטיפול שאחריו, מעקב הריון ולידה, מתן תרופה לא מתאימה, שחרור מוקדם מבית חולים, וטיפול שניתן בלי שהמטופל קיבל הסבר על הסיכונים ועל החלופות.

הרשימה אינה סגורה, והיא גם אינה אומרת דבר על הסיכוי. בכל אחד מהמצבים האלה ייתכן שהצוות פעל כראוי והתוצאה נגרמה מהמחלה עצמה או מסיכון ידוע של הטיפול. פגיעות גוף שאינן קשורות לטיפול רפואי מתבררות במסלול אחר, והן מתוארות בעמוד נזקי גוף ותאונות דרכים.

מה צריך להוכיח

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה בעוולת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין. היסודות המקובלים הם ארבעה: חובת זהירות של המטפל כלפי המטופל, הפרה של החובה, נזק, וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק.

היסוד השני הוא בדרך כלל מוקד המחלוקת. השאלה איננה אם אפשר היה לטפל טוב יותר בדיעבד. שואלים אם המטפל סטה ממה שרופא סביר היה עושה באותן נסיבות, עם המידע שהיה לפניו באותו זמן. גם היסוד הרביעי מכשיל תביעות: יש מקרים שבהם הייתה התרשלות, אבל הנזק היה נגרם בכל מקרה.

הסכמה מדעת

עילה נפרדת נוגעת להסבר שקדם לטיפול. לפי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, לא יינתן טיפול רפואי בלי שהמטופל נתן הסכמה מדעת. כדי שההסכמה תהיה כזאת, על המטפל למסור את המידע הרפואי הדרוש באורח סביר: האבחנה והפרוגנוזה, מהות ההליך ומטרתו, התועלת והסיכויים, הסיכונים ותופעות הלוואי, וטיפולים חלופיים.

חתימה על טופס אינה סוף הבירור. בודקים מה הוסבר בפועל, מתי, ועל ידי מי.

הרשומה הרפואית

סעיף 18 לאותו חוק נותן למטופל זכות לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע מהרשומה הרפואית שלו, לרבות העתק. החריג שבחוק צר: מידע שעלול לגרום נזק חמור לבריאות המטופל או לסכן את חייו, וגם אז ההחלטה כפופה לוועדת אתיקה.

בפועל הרשומה היא חומר הגלם של התיק כולו. גיליון ניתוח, רישומי סיעוד, תוצאות מעבדה, מכתבי שחרור וסיכומי ביקור בקופת החולים. מתיק חלקי יוצאת חוות דעת חלקית, ולכן אוספים הכול, גם ממוסדות שנראים שוליים לסיפור.

חוות דעת מומחה

תובע שמבקש להוכיח עניין שברפואה חייב, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלוונטי. בלי חוות דעת אין תביעה. הרופא שכותב אותה צריך לעסוק באותו תחום שבו ניתן הטיפול, ופנייה לרופא מתחום סמוך היא טעות שחוזרת הרבה.

חוות הדעת היא גם נקודת ההחלטה. רופא שעבר על הרשומה וסבור שהטיפול היה סביר לא יחתום על חוות דעת, ואז נכון לעצור.

התיישנות

תקופת ההתיישנות היא ככלל שבע שנים. כשהנזק התגלה באיחור, פקודת הנזיקין מאפשרת למנות את התקופה מיום גילוי הנזק, ובלבד שלא חלפו עשר שנים מיום האירוע. אצל קטין המרוץ מתחיל בגיל 18, ולכן ככלל אפשר להגיש תביעה עד גיל 25. בתיקי לידה ההבדל הזה משמעותי.

שבע שנים נשמעות הרבה. איסוף רשומות מכמה מוסדות, איתור רופא מתאים וכתיבת חוות דעת נמשכים חודשים ארוכים, ומי שפונה בשנה השישית מגלה שהזמן צפוף.

איך נראה התהליך

1. שיחה ראשונה על השתלשלות הטיפול ועל המצב היום.
2. איסוף מלוא התיעוד הרפואי מכל הגורמים שטיפלו.
3. העברת החומר לבחינה של רופא בתחום הרלוונטי.
4. אם הרופא מוצא סטייה מהמקובל, כתיבת חוות דעת.
5. מכתב דרישה או הגשת תביעה. הערכאה, שלום או מחוזי, נקבעת לפי סכום התביעה.
6. הנתבעים מגישים חוות דעת נגדית, ולעיתים בית המשפט ממנה מומחה מטעמו.
7. ההליך מסתיים בגישור, בפשרה או בפסק דין.

כשהפגיעה הותירה מגבלה תפקודית, בודקים במקביל מסלולים שאינם תלויים בשאלת האשמה, כמו קצבת נכות כללית או ביטוח פרטי. על כך בעמודים מיצוי זכויות רפואיות ואובדן כושר עבודה, קרנות פנסיה ותביעות ביטוח.

מסמכים שעשויים להיות רלוונטיים

• התיק הרפואי מקופת החולים, כולל ביקורים שקדמו לאירוע
• תיק האשפוז המלא: גיליון קבלה, מהלך אשפוז, רישומי סיעוד, גיליון ניתוח והרדמה, מכתב שחרור
• טופסי הסכמה שנחתמו
• תוצאות בדיקות ודימות, כולל הדיסקים עצמם ולא רק הפענוח
• תיעוד של הטיפול המתקן, אם היה
• אישורי מחלה, תלושי שכר וקבלות על הוצאות שנגרמו בעקבות הנזק

את המסמכים מביאים לפגישה או מעבירים בדרך שתתואם עם המשרד, ולא דרך טופס הפנייה שבאתר.

טעויות נפוצות

תוצאה רעה אינה בהכרח רשלנות, ורבים מזהים בין השתיים. סיבוך שהוסבר מראש והתממש למרות טיפול תקין אינו עילה לתביעה, גם כשהפגיעה קשה.

בתיקים שכן מצדיקים בדיקה, הבעיה השכיחה היא איסוף חלקי של הרשומות. מבקשים רק את מכתב השחרור, ומגלים מאוחר יותר שהתשובה נמצאת דווקא ברישום של אחות ממשמרת לילה או בביקור אצל רופא המשפחה חודשיים קודם. גם ההמתנה עולה ביוקר: ככל שעובר זמן קשה יותר להשיג רשומות, וההתיישנות מתקרבת. כשמדובר בפגיעה שאירעה תוך כדי עבודה או בדרך אליה, יש גם מועדים קצרים בהרבה מול הביטוח הלאומי, והם מפורטים בעמוד תאונות עבודה ומחלות מקצוע.

שאלות נפוצות